בס"ד, י"ג באדר ה'תשע"ה
(למי שלא יודע, ראשי תיבות: ב"ש = בית שמאי, ב"ה = בית הלל, בעה"ב = בעל הבית, ר"ט = ר' טרפון, ר"ע = ר' עקיבא).
נושאי המשניות
א: המפריש חלקים מתרומתו
ב: האם ניתן לאכול חולין על בסיס התרומה שנתרמה.
ג: שיעור תרומה גדולה (מדרבנן)
ד: תרומת השליח
ה: עד כמה אפשר להרבות בתרומה
ו: שלושה פרקים לשיעור הכלכלה
ז: בכמה חולין התרומה בטילה אם נתערבה בהם.
ח-י: תבואות שונות האם מעלות זו את זו
יא-יב: ערבוב תבואה בתוך מגורה
יג: מעשה שבא לפני ר' עקיבא בנושא
שאלות חזרה
1. מהי דעת ר' מאיר על המפריש מקצת תרומה ומעשרות?
2. הסבר: "אינו מפריש אלא לפי חשבון".
3. מהו שיעור עין יפה- לדעת ב"ה ולדעת ב"ש?
4. מה יעשה התורם אם עלה בידו אחד משישים ואחד?
5. אם השליח התכוון להוסיף על דעת בעה"ב בתרומה, מה דינה?
6. עד כמה אפשר להרבות בתרומה לדעת ר"ע ור"ט [ר"ט= ר' טרפון]?
7. מהם 3 הפרקים בהם משערים את הכלכלה?
8. מהו שיעור "ועוד" לדעת ר' יוסי בן משולם?
9. מהי דעת ר' אליעזר לעניין תאנים שחורות המעלות את הלבנות?
10. מהן "קציעות"?
11. מהי מגורה?
12. מה פירוש "קיפאה"?
13. שתי מגורות שנפלה סאה תרומה לאחת מהן, ולא ידוע לאיזו, מה דינה?
14. מה היה המעשה שבא לפני ר' עקיבא?
תשובות
1. שמותר גם להוציא למקום אחר תרומות ומעשרות מהכרי שהופרש חלק מתרומתו.
2. שצריך לבדוק כמה קיים מהסאין שהפריש, וע"פ זה יחשב כמה יכול לאכול (למשל, אם נשארה סאה מתוך 2, שהיא חצי מהתרומה, יכול לאכול 4 סאין, שהן חצי מהחולין).
3. לדעת ב"ה - אחד מארבעים. לדעת ב"ש - אחד משלושים.
4. תרומה, ויתרום שוב בשיעור שרגיל לתרום בו.
5. אין תרומתו תרומה.
6. עד שישייר שם חולין.
7. בבכורות (בעונת הפירות המקדימים להבשיל), בסייפות (בסוף הקיץ, בעונת הפירות המאחרים להבשיל) ובאמצע הקיץ (כשהפירות בשלים, והכלכלה מחזיקה מהם יותר מבעונת הבכורות ופחות מבסוף הקיץ).
8. קב מתוך מאה סאה.
9. אוסר להעלות.
10. תאנים חתוכות שעושים מהן דבילות.
11. אסם, שאוגרים בו תבואה.
12. הסיר מה שעל פני המגורה.
13. מעלות זו את זו.
14. שנפלה אגודה שחציה תרומה וחציה חולין, לתוך 50 אגודות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה