5.3.2015

עזרים למסכת תרומות פרק ו'

בס"ד, ט"ו אדר ה'תשע"ה
נושאי המשניות
א: זר שאכל תרומה בשוגג
ב: בת ישראל שאכלה תרומה ואח"כ נישאה לכהן
ג: האכיל תרומה את פועליו/אורחיו בשוגג
ד: גנב תרומה ולא אכל / גנב הקדש ואכל.
ה-ו: מהיכן האוכל תרומה בשוגג משלם לכהן

שאלות חזרה
1. מה משלם האוכל תרומה בשוגג?
2. רצה הכהן למחול על תשלום האוכל תרומה בשוגג, האם יכול?
3. בת ישראל שאכלה תרומה ואח"כ נישאה לכהן - מה הדין?
4. מהי דעת חכמים לעניין המאכיל את פועליו ואורחיו תרומה?
5. גנב תרומה ואכל מה משלם?
6. האם מותר לשלם מההקדש שנפדה?
7. לפי ר' אליעזר, עם איזה תנאי מותר לשלם ממין על שאינו מינו?
8. מהו לימודו של ר' אליעזר מהפס' "ונתן לכהן את הקודש"?

תשובות
1. קרן וחומש.
2. לא.
3. אם התרומה לא ניתנה לכהן- משלמת לעצמה קרן וחומש, ואם התרומה ניתנה לכהן- משלמת קרן לבעלים וחומש לעצמה.
4. הם משלמים קרן וחומש והוא משלם להם דמי הסעודה.
5. "שני קרנים וחומש - קרן וחומש מן החולין וקרן דמי תרומה".
6. לא (לפי ר"מ[=ר' מאיר]).
7. שישלם מן היפה על הרע.
8. שישלם "כל שהוא ראוי להיות קודש".

---
 באופן קבוע אינני יכול להעלות את העזרים לפרק של שבת, שצריך להעלות מאוד מוקדם לפני שבת.
על-כן מתנצל אני מראש: לצערי לא תראו פה גם מחר עזרים לפרק של שבת.
שבת שלום 
(ופורים שמח לתושבי ערים המוקפות חומה)
יצחק שפר (שם עט)

3.3.2015

עזרים למסכת תרומות פרק ה'

בס"ד, י"ד באדר ה'תשע"ה
נושאי המשניות
א-ד: סאה תרומה שנפלה
ה, ז-ח: הגביהה ליתנה לכהן ונפלה היא או אחרת
ו: התערובת נדמעה מהסאה, ונפל מהתערובת המדומעת למקום אחר
ט: טחנן ופיחתו או טחנן והותירו ; נפלו חולין לאחר התרומה שדימעה

שאלות חזרה
1. נפלה סאה תרומה טהורה למעשר שני או להקדש- מה הדין?
2א. מהי דעת ר' אליעזר על סאה תרומה טמאה שנפלה לתוך 100 חולין טהורין?
2ב. ומהי דעת חכמים בנושא זה?
3. מה אמרו ב"ה לב"ש בנוגע לתרומה טמאה שנתערבה עם טהורה ובטהורה יש 100 סאין כנגדה?
4. מהי דעת חכמים לעניין "סאה תרומה שנפלה למאה, הגביהה ונפלה למקום אחר"?
5. סאה תרומה נפלה לפחות ממאה ונדמעו ונפל מהמדומע למקום אחר, מהי המחלוקת בין ר' אליעזר וחכמים?
6. הסבר: "עד שתרבה תרומה על החולין"
[כיוון שיש פירוש של הרמב"ם ולעומתו ישנו פירוש של ר"ש, ברטנורא והראב"ד, הבאנו בתשובה את שניהם]
7. לא הספיק להגביה סאה תרומה שנפלה למאה עד שנפלה אחרת, מה הדין?
8. אימתי אנו מניחים ש"כשם שפחתו החולין כך פחתה התרומה"?
9. הסבר: "אם ידוע שהחיטים של חולין יפות משל תרומה".
10. מה הדין בסאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ואח"כ נפלו שם חולין?

תשובות
1. ייפדו. דמי מעשר שני ייאכלו בירושלים ודמי הקדש יישארו בהקדש. והמדומע יימכר לכהן חוץ מדמי אותה הסאה שנפלה.
2א. "תירום ותישרף, שאני אומר: סאה שנפלה היא סאה שעלתה".
2ב. "תעלה ותיאכל ניקודים או קליות, או תילוש במי פירות, או תתחלק לעיסות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה".
3. "הואיל וטהורה אסורה לזרים וטמאה אסורה לכהנים, מה טהורה עולה, אף טמאה תעלה".
4. מדמעת רק לפי חשבון.
5. ר' אליעזר: מדמעת כתרומה ודאי. חכמים: אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון.
6. רמב"ם: עד שיפלו מאה ומשהו של תרומה לתוך המאה חולין, סאה אחר סאה, עד שנפלו לתוך המאה חולין מאה ומשהו תרומה, ונעשה הכל מדומע.
ברטנורא, ר"ש והראב"ד: עד שיפלו חמישים ואחת סאין של תרומה לתוך המאה חולין, סאה אחר סאה, שחוששים שמא הרים סאה מהחולין והתרומה נשארת שם, ונמצאת התרומה רוב בתערובת, לכן נעשה הכל מדומע.
7. תנא קמא: אסורה. ור' שמעון מתיר.
8. בסאה תרומה שנפלה למאה וטחנן ופיחתו.
9. יותר משובחות וטובות, ולכן בוודאי הותירו החולין והתרומה לא הותירה, לכן מותר.
10. אם בשוגג- מותר, ואם במזיד- אסור.

עזרים למסכת תרומות פרק ד'

בס"ד, י"ג באדר ה'תשע"ה

(למי שלא יודע, ראשי תיבות: ב"ש = בית שמאי, ב"ה = בית הלל, בעה"ב = בעל הבית, ר"ט = ר' טרפון, ר"ע = ר' עקיבא).

נושאי המשניות
א: המפריש חלקים מתרומתו
ב: האם ניתן לאכול חולין על בסיס התרומה שנתרמה.
ג: שיעור תרומה גדולה (מדרבנן)
ד: תרומת השליח
ה: עד כמה אפשר להרבות בתרומה
ו: שלושה פרקים לשיעור הכלכלה
ז: בכמה חולין התרומה בטילה אם נתערבה בהם.
ח-י: תבואות שונות האם מעלות זו את זו
יא-יב: ערבוב תבואה בתוך מגורה
יג: מעשה שבא לפני ר' עקיבא בנושא

שאלות חזרה
1. מהי דעת ר' מאיר על המפריש מקצת תרומה ומעשרות?
2. הסבר: "אינו מפריש אלא לפי חשבון".
3. מהו שיעור עין יפה- לדעת ב"ה ולדעת ב"ש?
4. מה יעשה התורם אם עלה בידו אחד משישים ואחד?
5. אם השליח התכוון להוסיף על דעת בעה"ב בתרומה, מה דינה?
6. עד כמה אפשר להרבות בתרומה לדעת ר"ע ור"ט [ר"ט= ר' טרפון]?
7. מהם 3 הפרקים בהם משערים את הכלכלה?
8. מהו שיעור "ועוד" לדעת ר' יוסי בן משולם?
9. מהי דעת ר' אליעזר לעניין תאנים שחורות המעלות את הלבנות?
10. מהן "קציעות"?
11. מהי מגורה?
12. מה פירוש "קיפאה"?
13. שתי מגורות שנפלה סאה תרומה לאחת מהן, ולא ידוע לאיזו, מה דינה?
14. מה היה המעשה שבא לפני ר' עקיבא?

תשובות
1. שמותר גם להוציא למקום אחר תרומות ומעשרות מהכרי שהופרש חלק מתרומתו.
2. שצריך לבדוק כמה קיים מהסאין שהפריש, וע"פ זה יחשב כמה יכול לאכול (למשל, אם נשארה סאה מתוך 2, שהיא חצי מהתרומה, יכול לאכול 4 סאין, שהן חצי מהחולין).
3. לדעת ב"ה - אחד מארבעים. לדעת ב"ש - אחד משלושים.
4. תרומה, ויתרום שוב בשיעור שרגיל לתרום בו.
5. אין תרומתו תרומה.
6. עד שישייר שם חולין.
7. בבכורות ‎(בעונת הפירות המקדימים להבשיל), בסייפות (בסוף הקיץ, בעונת הפירות המאחרים להבשיל) ובאמצע הקיץ (כשהפירות בשלים, והכלכלה מחזיקה מהם יותר מבעונת הבכורות ופחות מבסוף הקיץ).
8. קב מתוך מאה סאה.
9. אוסר להעלות.
10. תאנים חתוכות שעושים מהן דבילות.
11. אסם, שאוגרים בו תבואה.
12. הסיר מה שעל פני המגורה.
13. מעלות זו את זו.
14. שנפלה אגודה שחציה תרומה וחציה חולין, לתוך 50 אגודות.